ובכן,גז ראדון-הוא חסר צבע, טעם או ריח.
הוא נמצא בכל סוגי הקרקעות אולם, בריכוזים שונים.
בגלל מסת החומר והרכב הבטון שבחדרי הממ"ד, הסיכוי כי תהיה חשיפה לגז זה הינה גבוהה יותר.
כמו כן, ממ"ד זהו חדר שבדרך כלל אינו מאוורר היטב, דבר שלא תורם לפתרון הבעיה.
ריכוז הראדון בבית תלוי, בין היתר, בגורמים הבאים:
- הקרקע: ריכוז הראדיום, פליטת הראדון מהקרקע, לחץ האוויר, טמפרטורה ולחות.
- האטמוספרה: תנועות האוויר, לחץ האוויר, הטמפרטורה, הלחות ומזג האוויר.
- פרטים בבניין: חומר הבנייה ושיטת הבנייה, עובי הרצפה או הקירות צמודי הקרקע.
- פתחים בקרקע: צנרת מים, גז, ביוב, חשמל, שברים או סדקים ברצפה.
- המפלס במבנה: מרתף, קומה צמודת קרקע, קומה עליונה.
- אטימות המבנה: אטימות החלונות והדלתות, פתחי אוורור.
- הרגלי אוורור: תדירות פתיחה וסגירה של דלתות וחלונות, הפעלת מערכת האוורור.
- חומרי בנייה: קצב האקסהלציה (כמות הראדון הנפלט מיחידת שטח ביחידת זמן) מהקירות, מהרצפה ומהתקרה, עובי הקירות.
בזכות אחי היקר ביצעתי על ידי מעבדה המוסמכת לפעולה זו ששלחה בודק שגם בדק בעזרת גלאי את רמת הקרינה בבית וגם שלח את הנתונים לבדיקת מעבדה נוספת.
מכיוון שמדובר גם במבנה שחלקו במרתף וצמוד קרקע הייתה חשיבות רבה לבדיקות הקרקע שבוצעו בביתי.
לשמחתי נתבשרתי כי רמת הקרינה היא בטווח שאינו מזיק והמליצו על בדיקה ארוכת טווח.
כעת אני מיידע את כל מכריי בחשיבות הבדיקה כאשר חלקם בכלל לא מכירים את הנושא...
